מומחי השתלת מח עצם מומלצים בשוהם

השתלת מח עצם היא טיפול שבו מחליפים או “מחדשים” את מערכת יצירת תאי הדם של המטופל באמצעות תאי גזע המטופואטיים, שמקורם במח עצם, בדם היקפי או בדם טבורי. המטרה יכולה להיות להחליף מח עצם שנפגע ממחלה או מטיפולים, ולאפשר חזרה של ייצור תקין של תאי דם. לעיתים ההשתלה גם תורמת לשליטה במחלה ממארת דרך פעילות מערכת החיסון של התורם.

השתלת מח עצם נשקלת במחלות דם וסרטן דם כגון לוקמיה (Leukemia), לימפומה (Lymphoma) ומיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma), וכן במצבים של כשל מח עצם כמו אנמיה אפלסטית. לעיתים היא משמשת גם במחלות תורשתיות של הדם או מערכת החיסון, בהתאם לסוג המחלה ולחומרתה. ההחלטה מתקבלת בהערכת מומחה/ית המטולוגיה ובמסגרת מרכז השתלות.

השתלת מח עצם עצמית (אוטולוגית) משתמשת בתאי הגזע של המטופל עצמו, שנאספים מראש ומוחזרים לאחר טיפול מכין, והיא נפוצה למשל בחלק ממקרי מיאלומה ולימפומה. השתלה מתורם (אלוגנאית) משתמשת בתאי גזע מתורם מתאים, קרוב משפחה או תורם לא קרוב, ולעיתים מאפשרת גם “אפקט השתל נגד המחלה”. השתלה אלוגנאית כרוכה בסיכון חיסוני ייחודי כגון GVHD.

תורם להשתלת מח עצם נבחר לפי מידת התאמה גנטית של סמני HLA, שהם חלבונים על פני תאים המשפיעים על זיהוי חיסוני. התאמת HLA גבוהה מפחיתה סיכון לסיבוכים כמו דחיית השתל או מחלת שתל נגד מאחסן (GVHD), אך אינה מבטלת אותם. החיפוש יכול להתחיל בבדיקת בני משפחה מדרגה ראשונה, ובהמשך להתרחב למאגרים של תורמים בארץ ובעולם, בהתאם לצורך הרפואי.

הכנה להשתלת מח עצם כוללת בירור רפואי מקיף להערכת מצב הלב, הריאות, הכליות, הכבד וזיהומים קיימים, לצד התאמת תכנית טיפול. “הטיפול המכין” (conditioning) מורכב בדרך כלל מכימותרפיה ולעיתים גם מקרינה, במטרה לצמצם את המחלה ולדכא את מערכת החיסון כדי לאפשר קליטת השתל. סוג העוצמה והפרוטוקול נקבעים לפי המחלה, הגיל, מצב רפואי נלווה וסוג ההשתלה.

איסוף תאי גזע להשתלת מח עצם נעשה לרוב מדם היקפי לאחר “גיוס” תאי הגזע לדם באמצעות תרופות, ואז איסוף במכשיר אפרזיס (Apheresis) הדומה לתרומת דם ממושכת. אפשרות אחרת היא איסוף ישירות ממח עצם בחדר ניתוח בהרדמה, לפי שיקולים רפואיים. לשתי השיטות יתרונות וחסרונות בנוגע למהירות קליטה, פרופיל תופעות לוואי וסיכונים חיסוניים, והבחירה מותאמת למקרה.

אחרי החזרת תאי הגזע, מתחילה תקופה שבה ספירות הדם נמוכות והמטופל נמצא בסיכון מוגבר לזיהומים ולדימומים, ולכן נדרש מעקב צמוד. קליטת שתל (engraftment) היא השלב שבו תאי הגזע מתחילים לייצר מחדש תאי דם לבנים, אדומים וטסיות, ונצפית עלייה הדרגתית בספירות. בתקופה זו משתמשים לעיתים בעירויי דם, אנטיביוטיקה מניעתית ותרופות נוספות לפי מצב רפואי.

השתלת מח עצם כרוכה בסיכונים שתלויים בסוג ההשתלה ובמצב המטופל, וכוללים זיהומים עקב דיכוי חיסוני, דימומים ואנמיה בתקופת הספירות הנמוכות, ותופעות לוואי של הכימותרפיה. בהשתלה אלוגנאית קיים סיכון למחלת שתל נגד מאחסן (GVHD), שבה תאי התורם תוקפים רקמות של המטופל. ייתכנו גם פגיעה באיברים, בעיות פוריות וסיבוכים מאוחרים, ולכן נדרש מעקב ממושך.

אחרי השתלת מח עצם יש לפנות בדחיפות לצוות המטפל בכל חום (בדרך כלל 38 ומעלה, או לפי ההנחיות שניתנו), צמרמורות, קוצר נשימה, כאב חזה, דימום משמעותי, נקודות דימום בעור, בלבול, שלשול חמור או הקאות שמונעות שתייה. גם פריחה חדשה, צהבת, כאבי בטן חזקים או ירידה חדה במצב הכללי מצדיקים הערכה מיידית. במושתלים, זיהום יכול להתפתח מהר ודורש טיפול מוקדם.

בישראל השתלת מח עצם נעשית בדרך כלל במרכזים רפואיים ייעודיים בבתי חולים, והזכאות והכיסוי נקבעים לפי סל הבריאות, נהלי קופות החולים, סוג ההשתלה והאינדיקציה הרפואית. בחירת מרכז ומומחה/ית נעשית לפי ניסיון בתחום ההשתלות, זמינות צוות רב־תחומי ושירותי מעקב לאחר ההשתלה. בדוקטוריטה ניתן למצוא המטולוגים, לקרוא המלצות ולסנן לפי אזור והתמחויות רלוונטיות כמו השתלות מח עצם וליווי לאחר השתלה.