אנדוקרינולוגים מומלצים לסרטן בלוטת התריס באזור שוהם
נמצאו 1 רופאים מומחים לסרטן בלוטת התריס
סינון תוצאות

פרופ' קרלוס בן בסט
מומחה באנדוקרינולוגיה, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, אוסטאופורוזיס ובלוטת יותרת המוח
פרופ' קרלוס בן-בסט הוא רופא מומחה באנדוקרינולוגיה וברפואה פנימית, בעל ניסיון קליני, מחקרי ואקדמי רב. כיהן כמנהל המכון האנדוקרינולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וכאנדוקרינולוג בכיר במרכז הרפואי רבין. מתמחה בטיפול בסוכרת, מחלות וגידולים של בלוטת התריס, סרטן בלוטת התריס וגידולים בבלוטת יותרת המוח.

מה זה סרטן בלוטת התריס?
סרטן בלוטת התריס הוא גידול ממאיר המתפתח בתאי בלוטת התריס (תירואיד), ולעיתים מתגלה בעקבות בדיקה גופנית, אולטרסאונד צוואר או בירור של קשרית בבלוטת התריס. מדובר בקבוצה של תתי־סוגים, ולכן דרך ההערכה והטיפול נקבעת לפי הממצאים והאבחנה המדויקת. האבחון עשוי לכלול תשאול ובדיקה גופנית, בדיקות דם להערכת תפקוד הבלוטה לפי הצורך, אולטרסאונד בלוטת התריס והצוואר, ובמקרים מתאימים דיקור מחט עדינה (FNA) של קשרית לצורך בדיקה ציטולוגית. לאחר אישור אבחנה ובמטרה לתכנן טיפול, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות להערכת היקף המחלה והמעקב. הטיפול והמעקב בסרטן בלוטת התריס נעשים לרוב במסגרת צוות רב־תחומי ויכולים לכלול ניתוח (למשל כריתת אונה או כריתה מלאה של הבלוטה), טיפול ביוד רדיואקטיבי במקרים מתאימים, טיפול הורמונלי חלופי ולעיתים גם דיכוי TSH, וכן מעקב באמצעות בדיקות דם והדמיה לפי הצורך. אנדוקרינולוג או אנדוקרינולוגית מעורבים בתכנון הטיפול האנדוקריני, בבירור הורמונלי, במעקב ארוך־טווח ובהפניה לגורמים נוספים כגון כירורגיית ראש־צוואר, אונקולוגיה, רפואה גרעינית ופתולוגיה בהתאם למקרה. בדוקטוריטה ניתן למצוא אנדוקרינולוגים ואנדוקרינולוגיות העוסקים באבחון, טיפול ומעקב של סרטן בלוטת התריס.
אנדוקרינולוגים מומלצים לסרטן בלוטת התריסבמקומות שונים בארץ
שאלות נפוצות
סרטן בלוטת התריס הוא גידול ממאיר המתפתח בתאי בלוטת התריס בצוואר, ולעיתים מתגלה כגוש בצוואר או במקרה בבדיקת הדמיה. קיימים כמה סוגים עיקריים, בהם קרצינומה פפילרית וקרצינומה פוליקולרית (הנפוצים יותר), קרצינומה מדולרית שמקורה בתאי C, וקרצינומה אנפלסטית שהיא נדירה ואגרסיבית. סוג הגידול משפיע על הבירור, הטיפול והמעקב.
סרטן בלוטת התריס יכול להתבטא בגוש או נפיחות בצוואר, צרידות מתמשכת, קושי בבליעה או תחושת לחץ, ולעיתים בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר. עם זאת, רוב הקשרים בבלוטת התריס הם שפירים ואינם מסוכנים, ולעיתים אין כלל תסמינים. ההבדל בין קשר שפיר לממאיר נקבע לפי שילוב של בדיקה קלינית, אולטרסאונד ולעיתים דיקור במחט עדינה (FNA), ולא לפי תחושה בלבד.
כדאי לפנות להערכה כאשר מופיע גוש חדש בצוואר, שינוי מהיר בגודל קשר מוכר, צרידות שנמשכת מעל כמה שבועות ללא סיבה ברורה, קושי בבליעה או נשימה, או בלוטות לימפה מוגדלות. גם ממצא אקראי של קשר בבלוטת התריס באולטרסאונד/CT מצדיק לעיתים בירור מסודר. אנדוקרינולוגים לרוב מרכזים את הבירור והמעקב, ובמידת הצורך מפנים לכירורג מתאים.
האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית ואולטרסאונד של בלוטת התריס והצוואר, שמעריך מאפיינים החשודים לממאירות ומכוון את המשך הבירור. במקרים רבים מבצעים דיקור במחט עדינה (FNA) בהנחיית אולטרסאונד, שמטרתו לבדוק את תאי הקשר. לעיתים נדרשות בדיקות דם להערכת תפקוד בלוטת התריס, ובסוגים מסוימים גם סמנים כמו קלציטונין. האבחנה הסופית נקבעת לפי פתולוגיה.
תוצאת FNA לא חד-משמעית פירושה שהדגימה אינה מאפשרת לקבוע בבירור אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. זה יכול לקרות בגלל כמות תאים לא מספקת או בגלל קבוצת ממצאים ביניים. במצב כזה ההמשך נקבע לפי דרגת החשד באולטרסאונד, היסטוריה רפואית, ולעיתים חזרה על הדיקור, בדיקות מולקולריות במרכזים מתאימים, או המלצה לניתוח אבחנתי. ההחלטה מתקבלת בשיחה מסודרת עם הרופא.
הטיפול העיקרי בסרטן בלוטת התריס הוא ניתוח להסרת אונה אחת של הבלוטה או כריתה מלאה, ולעיתים גם טיפול בבלוטות לימפה בצוואר לפי הצורך. בחלק מהמקרים משלימים טיפול ביוד רדיואקטיבי לאחר ניתוח, בעיקר בסוגים מסוימים ובהתאם להערכת הסיכון. לאחר כריתה מלאה נדרשת בדרך כלל נטילת הורמון בלוטת התריס (לבוטירוקסין) כתחליף ולעיתים גם לדיכוי TSH. במצבים מתקדמים קיימים טיפולים תרופתיים ייעודיים.
כריתה חלקית (לובקטומיה) היא הסרת אונה אחת של בלוטת התריס, וכריתה מלאה היא הסרת הבלוטה כולה. ההחלטה תלויה בגודל הגידול, פיזור אפשרי, מעורבות בלוטות לימפה, מאפייני פתולוגיה, ממצאי הדמיה והעדפות המטופל לאחר הסבר. כריתה מלאה מגדילה את הסיכוי לצורך בטיפול הורמונלי לכל החיים ומאפשרת לעיתים מעקב מסוים באמצעות תירוגלובולין, בעוד שכריתה חלקית עשויה להספיק בחלק מהמקרים בסיכון נמוך.
מעקב אחרי טיפול כולל בדרך כלל בדיקות דם להערכת TSH ולעיתים תירוגלובולין ונוגדנים לתירוגלובולין, בהתאם לסוג הניתוח והסוג ההיסטולוגי. נהוג לבצע גם אולטרסאונד תקופתי של הצוואר לאיתור חזרה מקומית או בלוטות לימפה חשודות. במקרים מסוימים מבצעים סריקה ביוד רדיואקטיבי או בדיקות הדמיה נוספות לפי צורך. תדירות המעקב נקבעת לפי רמת הסיכון והתגובה לטיפול, ומשתנה מאדם לאדם.
טיפול ביוד רדיואקטיבי (RAI) ניתן בחלק ממקרי סרטן בלוטת התריס שמקורם בתאים פוליקולריים, בהתאם לסיכון לחזרה ולממצאי הפתולוגיה והניתוח. הוא פחות רלוונטי לסוגים שאינם קולטים יוד, כמו קרצינומה מדולרית או אנפלסטית. במחלות קטנות ובעלות סיכון נמוך לעיתים ניתן לוותר על RAI. ההחלטה מתקבלת על ידי אנדוקרינולוגים ולעיתים במסגרת דיון רב-תחומי, תוך שקלול תועלת מול תופעות לוואי והעדפות המטופל.
בירור וטיפול בסרטן בלוטת התריס נעשים בישראל גם במסגרת קופות החולים וגם באופן פרטי, בהתאם לזכאות, להסדרי הקופה ולזמינות תורים ומנתחים. לרוב מעורבים אנדוקרינולוגים, כירורגי ראש-צוואר או כירורגים כלליים עם ניסיון בתחום, ולעיתים אונקולוגים ורופאי אף-אוזן-גרון. בבחירת מומחה כדאי לוודא ניסיון בגידולי בלוטת התריס, גישה למעקב מסודר וזמינות לשאלות. בדוקטוריטה ניתן למצוא רופאים בתחום, לסנן לפי אזור ותחומי טיפול ולקרוא המלצות.