ניתוח מוהס (Mohs) – המלצות וחוות דעת על רופאים המבצעים את ההליך בהסדר עם אילון

ניתוח מוהס (Mohs) הוא הליך כירורגי להסרת סרטן עור שבו מסירים את הגידול בשכבות דקות ובודקים כל שכבה במיקרוסקופ בזמן אמת עד שמתקבלים שוליים נקיים מתאים סרטניים. הייחוד של השיטה הוא דיוק גבוה ושימור מרבי של עור בריא, ולכן היא מתאימה במיוחד לאזורים עדינים כמו האף, העפעפיים, השפתיים והאוזניים.

ניתוח מוהס משמש בעיקר לטיפול בקרצינומה של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma, BCC) ובקרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma, SCC), במיוחד כאשר הגידול בעל גבולות לא ברורים, חזר לאחר טיפול קודם, או ממוקם באזור שבו חשוב לשמר רקמה. במקרים מסוימים ניתן לשקול מוהס גם בגידולים נדירים יותר לפי החלטת רופא/ת העור והפתולוגיה.

רופא/ת עור עשוי/ה להמליץ על ניתוח מוהס כאשר הגידול נמצא באזור “בסיכון גבוה” מבחינה תפקודית או אסתטית, כאשר מדובר בגידול חוזר, בגידול גדול יחסית, או כשקיים חשד להתפשטות תת־עורית מעבר למה שנראה לעין. השיטה מתאימה גם כאשר חשוב להקטין את הסיכון להשארת תאים סרטניים בשוליים ולצמצם הסרה של עור בריא.

בניתוח מוהס מרדימים לרוב בהרדמה מקומית, מסירים שכבה ראשונה של הרקמה החשודה ושולחים אותה לעיבוד ולבדיקה מיקרוסקופית במקום. אם נמצאים תאים סרטניים בשוליים, מסירים שכבה נוספת רק באזור שבו נותרה מחלה וחוזרים על הבדיקה עד לניקיון. משך ההליך משתנה לפי מספר הסבבים וזמני המעבדה, ולכן זה לרוב ביקור של כמה שעות.

ניתוח מוהס מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, כך שהכאב במהלך ההליך אמור להיות מינימלי לאחר זריקת ההרדמה. לאחר מכן יכולה להיות רגישות, נפיחות או כאב קל באזור, בהתאם למיקום וגודל הכריתה, ולעיתים נדרשים משככי כאבים פשוטים לפי הנחיית הרופא/ה. ההחלמה תלויה גם באופן הסגירה (תפרים, מתלה, שתל) ובאזור המנותח.

בכריתה רגילה מסירים את הגידול עם שוליים שנקבעים מראש ושולחים את הדגימה לפתולוגיה, לרוב עם תשובה שמתקבלת לאחר זמן. בניתוח מוהס בודקים את כל שוליי הכריתה באופן שיטתי בזמן אמת וממשיכים להסיר רק היכן שנותר גידול. ההבדל המרכזי הוא שלמוהס יש בקרה מיידית ומדויקת יותר על השוליים, תוך שימור מקסימלי של רקמה בריאה.

ניתוח מוהס משאיר צלקת, כמו כל הליך שמסיר רקמה, אך הוא מתוכנן לשמר ככל האפשר עור בריא וכך עשוי לצמצם את גודל הפגם. לאחר שמתקבלים שוליים נקיים, מבצעים סגירה בהתאם לגודל ולמיקום: תפרים ישירים, מתלה עור מקומי, שתל עור או לעיתים ריפוי משני. ההחלטה נעשית לפי שיקולים תפקודיים ואסתטיים ובשיתוף המטופל/ת.

לפני ניתוח מוהס מקובל להביא רשימת תרופות עדכנית, כולל מדללי דם ותוספים, ולדווח על אלרגיות ומחלות רקע. לגבי מדללי דם אין כלל אחיד, וההחלטה אם להמשיך או להפסיק נעשית על ידי הרופא/ה המנתח/ת ובתיאום עם הרופא/ה המטפל/ת לפי הסיכון לדימום מול הסיכון לקרישיות. לעיתים יתבקשו גם הנחיות לגבי אכילה, ליווי והפסקת עישון.

הסיכונים בניתוח מוהס דומים לאלה של ניתוחי עור אחרים וכוללים דימום, זיהום, כאב, נפיחות, צלקת ושינוי תחושה מקומי. בהתאם למיקום, ייתכנו גם סיבוכים תפקודיים או אסתטיים שמצריכים מעקב או תיקון. לעיתים נדירות ייתכן צורך בהמשך טיפול אם מתקבלות תשובות פתולוגיות מורכבות או אם יש חשד למחלה עמוקה יותר. חשוב לפנות לבדיקה אם מופיעים חום, אודם מתפשט או דימום משמעותי.

מנתח/ת מוהס הוא בדרך כלל רופא/ת עור עם הכשרה ייעודית בכירורגיית מוהס ושחזורי עור, ולעיתים בשיתוף פלסטיקאי/ת לפי מיקום ומורכבות. בבחירה כדאי לבדוק ניסיון בגידולים באזור הרלוונטי, זמינות מעבדה ותהליך המעקב לאחר הניתוח. ניתוח מוהס יכול להתבצע במסגרת ציבורית או פרטית בהתאם להסדרי הקופה, זכאות והפניות. בדוקטוריטה ניתן למצוא רופאי עור וכירורגים בתחום, לסנן לפי אזור ולקרוא המלצות של מטופלים ואנשי מקצוע.