עקירה של שן כלואה – רופאי שיניים מומלצים | המלצות וחוות דעת
נמצאו 1 רופאי שיניים ורופאות שיניים לעקירה כירורגית של שן כלואה מומלצים עם 37 המלצות
סינון תוצאות

ד"ר רונן צויזנר
מומחה לאורתודונטיה, יישור שיניים ולסתות
ד״ר רונן צויזנר הוא מומחה לאורתודונטיה ומנהל ההתמחות ביישור שיניים במרכז הרפואי שיבא - תל השומר. עוסק ביישור שיניים לילדים ולמבוגרים, קשתיות שקופות Invisalign, סמכים אסתטיים וננעלים, טיפול בשיניים כלואות וטיפולים אורתופדיים בלסתות.

מה זה שיניים כלואות?
שן כלואה היא שן שלא בקעה לחלל הפה או בקעה באופן חלקי, לרוב בגלל חוסר מקום, כיוון בקיעה לא תקין או חסימה על ידי שן סמוכה. מצב זה שכיח במיוחד בשיני בינה, אך יכול להופיע גם בשיניים אחרות. כאשר שן כלואה גורמת לכאב, דלקות חוזרות, פגיעה בשן סמוכה או קושי בניקוי, רופא או רופאת שיניים עשויים להמליץ על טיפול מתאים, ולעיתים על עקירה כירורגית. במסגרת בירור וטיפול בשן כלואה, נהוג לבצע בדיקה קלינית וצילומי הדמיה (כגון צילום פנורמי ולעיתים CBCT בהתאם לצורך) כדי להעריך את מיקום השן, הקרבה למבנים אנטומיים חשובים ומידת הסיכון. עקירה כירורגית יכולה לכלול הרדמה מקומית (ולעיתים סדציה או הרדמה כללית בהתאם למקרה ולמסגרת הטיפול), פתיחת חניכיים, הסרת עצם במידת הצורך, חלוקת השן והוצאתה, ולאחר מכן הנחיות להחלמה ומעקב. במקרים רבים עקירה כירורגית של שן כלואה מבוצעת על ידי כירורג/ית פה ולסת, ולעיתים על ידי רופא/ת שיניים בעלי ניסיון והכשרה מתאימים במקרים פשוטים יותר. בחירת הגישה תלויה במורכבות המקרה, במיקום השן ובמצב הרפואי הכללי. בדוקטוריטה ניתן למצוא רופאי שיניים ורופאות שיניים המבצעים עקירה כירורגית של שן כלואה, ולבחור בהתאם להמלצות ולניסיון הרלוונטי.
עקירה של שן כלואה – רופאי שיניים מומלצים | המלצות וחוות דעתבמקומות שונים בארץ
שאלות נפוצות
שיניים כלואות הן שיניים שלא בקעו לחלל הפה במועד הצפוי ונשארו כלואות בתוך העצם או מתחת לחניכיים. הסיבה יכולה להיות חוסר מקום בקשת השיניים, כיוון בקיעה לא תקין או חסימה על ידי שן סמוכה. מצב שכיח במיוחד הוא ניב כלוא (כליאת ניב) ולעיתים גם שן בינה כלואה. אבחון מוקדם חשוב כדי להפחית סיבוכים ולתכנן טיפול מתאים.
שן כלואה יכולה להיות ללא תסמינים ולהתגלה בצילום שיניים שגרתי, במיוחד אצל ילדים ובני נוער במעקב אורתודונטי. לעיתים מופיעים סימנים כמו עיכוב בבקיעת שן קבועה, היעדר שן בקשת, כאב או לחץ מקומי, נפיחות בחניכיים, צפיפות ושינוי במיקום שיניים סמוכות. בשן בינה כלואה יכולים להופיע גם דלקות חוזרות סביב החניכיים. לא תמיד מרגישים את השן כי היא נמצאת בתוך העצם.
כדאי לפנות לאורתודנט כאשר שן קבועה מתעכבת בבקיעה ביחס לגיל ולצד השני בפה, כשיש צפיפות משמעותית, או כשהרופא/ה הכללי/ת או רופא/ת הילדים מפנה בעקבות ממצאים בצילום. בניבים כלואים, הערכה סביב גיל בית ספר יסודי יכולה להיות משמעותית לתכנון טיפול. אם מופיעים כאב, נפיחות, דלקת, או ריח רע סביב אזור אחורי בלסת (חשד לשן בינה כלואה), מומלץ להיבדק בהקדם.
אבחון של שיניים כלואות מתבסס על בדיקה קלינית וצילומי הדמיה. צילום פנורמי (אורתופנטומוגרם) נותן תמונה רחבה של הלסתות ומיקום משוער של השן הכלואה ביחס לשיניים אחרות. במקרים מורכבים משתמשים גם ב־CBCT (CT דנטלי) שמספק הדמיה תלת־ממדית ומאפשר להבין במדויק את מיקום השן, הקרבה לשורשי שיניים סמוכות או לעצבים, ולתכנן טיפול כירורגי או אורתודונטי בצורה בטוחה יותר.
הטיפול המקובל בניב כלוא כולל בדרך כלל יצירת מקום בקשת באמצעות יישור שיניים, ולאחר מכן חשיפה כירורגית של הניב אצל כירורג/ית פה ולסת או רופא/ת שיניים מיומן/ת. לאחר החשיפה מחברים לעיתים התקן משיכה שמאפשר לאורתודנט למשוך את הניב בהדרגה למיקום תקין בקשת. תוכנית הטיפול נקבעת לפי מיקום הניב, גיל המטופל/ת, מצב השיניים הסמוכות והסיכון לפגיעה בשורשים.
לא תמיד חייבים ניתוח, אך כאשר השן הכלואה אינה צפויה לבקוע לבד או כשהיא ממוקמת בעומק, חשיפה כירורגית היא לעיתים חלק מהטיפול. במקרים מסוימים ניתן לבחור במעקב בלבד אם אין תסמינים ואין סיכון לשיניים סמוכות. אם לא ניתן למשוך את השן למקומה בגלל מנח בעייתי או סיכון גבוה, אפשרויות כוללות עקירה של השן הכלואה ותכנון שיקום (למשל שתל בעתיד בהתאם לגיל), או סגירת הרווח באמצעות אורתודנטיה לפי המקרה.
שן כלואה היא מונח כללי לכל שן שלא בקעה ונותרה בתוך העצם או מתחת לחניכיים, למשל ניב כלוא או חותכת כלואה. שן בינה כלואה היא מקרה נפוץ של כליאה בשיניים הטוחנות האחוריות, ולעיתים גורמת לדלקות או כאבים. טיפול בניבים כלואים משלב לרוב אורתודנט וכירורג פה ולסת. בשיני בינה כלואות, ההערכה נעשית לעיתים אצל רופא/ת שיניים וכירורג/ית פה ולסת, ובהתאם לצורך מעורב גם אורתודנט אם יש השפעה על סגר או יישור.
שיניים כלואות עלולות לגרום להזזת שיניים סמוכות, לצפיפות ולהחמרה של בעיות סגר. במקרים מסוימים קיימת סכנה לספיגת שורשים של שיניים סמוכות, במיוחד סביב ניבים כלואים, ולכן חשוב מעקב והדמיה מתאימה. שן בינה כלואה עלולה לגרום לדלקות חוזרות סביב החניכיים, עששת בשן סמוכה או כאב. לעיתים נדירות יכולה להתפתח ציסטה סביב שן כלואה. ההחלטה אם לטפל או לעקוב תלויה בממצאים ובסיכון.
משך התהליך משתנה מאוד ותלוי במיקום השן הכלואה, עומק הכליאה, גיל המטופל/ת, הצורך ביצירת מקום והתגובה הביולוגית לתנועה אורתודונטית. אצל חלק מהמטופלים מדובר בחודשים ספורים לאחר החשיפה, ובאחרים התהליך ממושך יותר ומשולב במסגרת טיפול אורתודונטי מלא. האורתודנט בדרך כלל יוכל להעריך טווח זמנים לאחר בדיקה וצילומים, אך חשוב להבין שהתקדמות יכולה להיות הדרגתית ולא ליניארית.
טיפול בשיניים כלואות יכול להינתן במסגרת פרטית ולעיתים גם דרך מרפאות שבהסדר עם קופות החולים או ביטוחים משלימים, בהתאם לגיל, לזכאות ולמדיניות הקופה ולסוג הטיפול (אורתודונטי וכירורגי). בבחירת אורתודנט מומלץ לבדוק ניסיון בטיפול בניבים כלואים, זמינות למעקב שוטף, ושיתוף פעולה עם כירורג/ית פה ולסת כשנדרש. בדוקטוריטה ניתן למצוא אורתודנטים, לסנן לפי אזור ולקרוא המלצות של מטופלים ואנשי מקצוע.
