רופאים מומחים לפטרת מומלצים בהסדר עם לאומית משלים

פטרת עור היא זיהום שנגרם לרוב מדרמטופיטים או שמרים (כמו קנדידה) ומתבטא בקילוף, אדמומיות וגרד. פטרת ציפורניים (Onychomycosis) מערבת את הציפורן עצמה ועלולה לגרום לעיבוי, שינוי צבע והתפוררות. ההבדל חשוב כי פטרת בעור מגיבה בדרך כלל מהר יותר לטיפול מקומי, בעוד שפטרת בציפורניים דורשת לעיתים טיפול ממושך יותר ולעיתים גם טיפול סיסטמי לפי החלטת רופא עור.

פטרת בכפות הרגליים (Athlete’s foot) שכיחה ומתבטאת בעור סדוק, קילוף וגרד בין האצבעות או בכף הרגל. פטרת במפשעה (Tinea cruris) גורמת לפריחה אדומה ומגרדת בקפלי המפשעה. פטרת בקרקפת (Tinea capitis) שכיחה יותר בילדים ועלולה לגרום לקרחות קטנות וקשקשת. פטרת בציפורניים גורמת לעיבוי, הצהבה והתפוררות הציפורן. המראה משתנה, ולכן אבחון רפואי חשוב.

כדאי לפנות לרופא עור כשיש פריחה מגרדת שלא חולפת, קילוף מתמשך בכף הרגל, החמרה למרות משחות ללא מרשם, או שינוי בציפורן שנמשך שבועות. מומלץ להיבדק גם כשמדובר בילדים עם חשד לפטרת בקרקפת, כשיש כאב, סדקים עמוקים או הפרשה, וכשיש סוכרת או דיכוי חיסוני. בנוסף, אם יש ספק באבחנה—לעיתים מדובר באקזמה או פסוריאזיס ולא בפטרת.

רופא עור מאבחן פטרת לפי הסיפור הקליני והמראה בעור או בציפורן, ולעיתים נעזר בבדיקה מיקרוסקופית של קשקשת/גזיר ציפורן (KOH) שמאפשרת לראות קורים פטרייתיים. תרבית פטריות או בדיקת PCR עשויות להידרש כשיש חוסר ודאות, כישלון טיפול, או לפני טיפול פומי ממושך לציפורניים. לא תמיד חייבים תרבית, אבל בבדיקות מסוימות ניתן לשפר דיוק ולהתאים טיפול.

הטיפול המקובל בפטרת עור הוא תכשירים אנטי־פטרייתיים מקומיים כמו אזולים (למשל קלוטרימזול) או טרבינפין, הנמרחים לפי הנחיית הרופא. לעיתים, בזיהום נרחב או עמיד, נשקל טיפול פומי. שיפור בגרד ובאדמומיות יכול להופיע תוך ימים עד שבועות, אך חשוב להשלים את משך הטיפול כדי להפחית הישנות. משך מדויק תלוי באזור, חומרה וסוג הפטרייה.

פטרת ציפורניים מטופלת לעיתים בלקים/תמיסות אנטי־פטרייתיות ולעיתים בטיפול פומי (כמו טרבינפין או איטרקונזול), בהתאם להיקף המעורבות ולשיקולים רפואיים. לפני טיפול בכדורים רופא עור עשוי להמליץ על בדיקות דם לפי התרופה והמצב הבריאותי, ולבדוק אינטראקציות עם תרופות אחרות. חשוב לדעת שהציפורן גדלה לאט ולכן התוצאה הסופית נמדדת בחודשים, גם לאחר סיום טיפול.

כן, חלק מסוגי הפטרת מדבקים, במיוחד פטרת בכפות הרגליים ובציפורניים, ויכולים לעבור דרך משטחים לחים, מגבות ונעליים. להפחתת הדבקה מומלץ לייבש היטב את כפות הרגליים, להחליף גרביים מדי יום, לא לשתף מגבות או מספרי ציפורניים, ולאוורר נעליים. בבריכה ובמקלחות ציבוריות כדאי להשתמש בכפכפים. אם יש פטרת פעילה, טיפול עקבי והיגיינה מפחיתים סיכון להדבקה חוזרת.

פטרת היא זיהום פטרייתי, בעוד אקזמה ופסוריאזיס הן מחלות דלקתיות שאינן נגרמות מפטרייה. לעיתים הן נראות דומה: אדמומיות, קשקשת וגרד. ההבדל משנה כי טיפול בסטרואידים מקומיים עשוי להקל זמנית אך להחמיר פטרת או לטשטש את המראה שלה (Tinea incognito), בעוד שבאקזמה/פסוריאזיס סטרואידים או תכשירים אנטי־דלקתיים יכולים להיות חלק מהטיפול. לכן כשיש ספק עדיף אבחון רופא עור.

כן, פטרת עלולה לחזור, במיוחד בכפות הרגליים ובציפורניים, בגלל חשיפה חוזרת ללחות, נעליים סגורות, הזעה או הדבקה ממשטחים. מניעה כוללת ייבוש יסודי אחרי מקלחת, החלפת גרביים, אוורור וחיטוי נעליים לפי הצורך, טיפול בו־זמני בעור ובציפורניים אם שניהם מעורבים, והמשך טיפול למשך התקופה שהומלצה גם לאחר שיפור. אם יש הישנויות תכופות, כדאי לשקול בירור נוסף והתאמת טיפול.

ברוב המקרים ניתן לפנות לרופא עור דרך קופת החולים לקבלת אבחון, מרשם ובמידת הצורך הפניה לבדיקות כמו תרבית פטריות, בהתאם למדיניות הקופה והזכאות. יש גם אפשרות לפנות לרופא עור פרטי לקיצור זמני המתנה או לחוות דעת נוספת. בבחירת רופא עור כדאי להתייחס לניסיון בטיפול בפטרת ציפורניים ובעור, גישה לאבחון מעבדתי בעת הצורך וזמינות למעקב. בדוקטוריטה ניתן למצוא רופאי עור ומין, לסנן לפי אזור ותחומי עניין ולקרוא המלצות.