מנתחים אורולוגים מומלצים באזור עלמה
נמצאו 10 כירורגים אורולוגים
סינון תוצאות
מנתחים אורולוגים מומלציםבמקומות שונים בארץ
שאלות נפוצות
כירורגיה אורולוגית היא תחום בכירורגיה המטפל בניתוחים של מערכת השתן בגברים ובנשים ושל מערכת המין הגברית. היא כוללת פרוצדורות לאבחון ולטיפול במצבים כמו אבנים בדרכי השתן, חסימות והיצרויות, הגדלה שפירה של הערמונית (BPH), גידולים בכליה/שלפוחית/ערמונית, צניחת אגן מסוימת ולעיתים גם תיקון בעיות מבניות מולדות. חלק גדול מהניתוחים נעשה בגישה אנדוסקופית, לפרוסקופית או רובוטית.
אורולוג כירורגי מטפל בניתוח כאשר טיפול תרופתי או שמרני אינו מספיק, או כשנדרש בירור/טיפול פולשני. מצבים שכיחים כוללים אבנים בכליה או בשופכן (למשל URS או ריסוק אבנים), הגדלה שפירה של הערמונית עם חסימת שתן (למשל TURP או HoLEP), גידולים בשלפוחית השתן (כריתה דרך השופכה), גידולי כליה (כריתה חלקית/מלאה), היצרויות בשופכה, הידרוצלה/וריקוצלה, ולעיתים תיקון בקע מפשעתי במסגרת אורולוגית בהתאם למקרה.
כדאי לפנות לייעוץ כירורגי אורולוגי כאשר יש תסמינים מתמשכים או החמרה, או כשנמצאו ממצאים שמצריכים התערבות. דוגמאות כוללות אצירת שתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן על רקע חסימה, כאבי כליה עם חשד לאבן שאינה מתקדמת, דם בשתן (המטוריה) שמצריך בירור ולעיתים פעולה, ירידה בתפקוד הכליה עקב חסימה, או גידול שנראה בהדמיה. במקרה של דימום משמעותי, חום גבוה עם כאב במותן או חוסר יכולת לתת שתן יש לפנות בדחיפות.
תהליך האבחון לפני ניתוח אורולוגי מתחיל בשיחה רפואית ובבדיקה גופנית, ולאחריהן בדיקות בהתאם לתלונה. נהוג לשלב בדיקות שתן ותרבית, בדיקות דם כולל תפקודי כליה ולעיתים PSA, אולטרסאונד כליות ושלפוחית עם שארית שתן, ולעיתים CT (למשל באבנים) או MRI לפי צורך. במצבים מסוימים מבוצעת ציסטוסקופיה (הסתכלות לתוך שלפוחית), בדיקות אורודינמיות או הדמיה עם חומר ניגוד. מטרת האבחון היא לאשר את הסיבה, לשלול מסכנות ולהתאים את הגישה הניתוחית.
אורולוג הוא רופא מומחה באורולוגיה, ורוב האורולוגים מטפלים גם בטיפול שמרני וגם בפרוצדורות וניתוחים. המונח "אורולוג כירורגי" מדגיש עיסוק מרכזי בניתוחים ובפרוצדורות פולשניות, ולעיתים תת־התמחות בניתוחים מסוימים כמו אורו-אונקולוגיה (גידולים), אנדואורולוגיה (אבנים וניתוחים דרך השופכה), אורולוגיה שחזורית או ניתוחים רובוטיים. בבחירת רופא חשוב להתאים את הניסיון לסוג הניתוח הספציפי.
בכירורגיה אורולוגית משתמשים בכמה גישות עיקריות בהתאם לבעיה. ניתוח אנדוסקופי נעשה דרך השופכה ללא חתך חיצוני, למשל בכריתת גידולים בשלפוחית או בטיפול בהגדלת ערמונית. ניתוח לפרוסקופי נעשה דרך חתכים קטנים בבטן עם מצלמה וכלים, וניתוח רובוטי הוא וריאציה מתקדמת של לפרוסקופיה עם מערכת רובוטית לשיפור דיוק ותמרון. ניתוח פתוח נשמר למצבים מסוימים שבהם הוא מתאים יותר מבחינת מורכבות או בטיחות.
ההכנה לניתוח אורולוגי כוללת בדרך כלל בדיקות דם, אק"ג ולעיתים הערכת מרדים, וכן הנחיות לגבי צום ותרופות. חשוב לעדכן על מדללי דם, סוכרת, קוצב לב ואלרגיות, ולברר מראש אם צריך להפסיק תרופות מסוימות ובאיזה מועד. כדאי לשאול מה מטרת הניתוח והחלופות, מה הסיכונים השכיחים והנדירים, האם צפוי קטטר לאחר הניתוח ולכמה זמן, מה משך האשפוז וההחלמה, ומתי ניתן לחזור לעבודה, נהיגה ופעילות גופנית.
משך ההחלמה אחרי ניתוח אורולוגי משתנה מאוד לפי סוג הניתוח, הגישה (אנדוסקופית לעומת פתוחה) ומצב בריאותי כללי. אחרי פעולות דרך השופכה יתכנו צריבה במתן שתן, דחיפות או דימום קל במשך ימים עד שבועות, ולעיתים משוחררים עם קטטר לזמן קצר. אחרי ניתוחי בטן לפרוסקופיים/רובוטיים צפויים כאב סביב החתכים והגבלה זמנית בפעילות. ברוב המקרים יש ביקורת, תשובת פתולוגיה אם נלקחה דגימה, והמשך מעקב הדמיה/בדיקות שתן לפי הצורך.
סיבוכים אפשריים תלויים בפרוצדורה וכוללים דימום, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים, בעיות במתן שתן, היצרות בהמשך (למשל בשופכה), כאב ממושך או צורך בהתערבות חוזרת. לאחר ניתוחים מסוימים ייתכנו גם שינויים בתפקוד המיני או בפליטה, בהתאם לסוג הניתוח. סימני אזהרה שמצדיקים פנייה דחופה כוללים חום גבוה, צמרמורות, כאב חזק שמחמיר, קושי משמעותי במתן שתן או אצירת שתן, דימום כבד עם קרישי דם, הקאות חוזרות או סימני התייבשות.
כדי לבחור אורולוג כירורגי מתאים כדאי לוודא שהוא מומחה באורולוגיה ובעל ניסיון מוכח בסוג הניתוח או הפרוצדורה הנדרשים, כולל היקף פעילות רלוונטי והיכרות עם חלופות טיפול. מומלץ לשאול באיזו מסגרת מתבצע הניתוח (בית חולים/מרכז רפואי), מי הצוות המנתח, ומה תכנית המעקב לאחר מכן. אם קיימת זכאות דרך קופת חולים, כדאי לבדוק הסדרים והתחייבויות נדרשות. בדוקטוריטה ניתן למצוא אורולוגים כירורגיים, לסנן לפי אזור ותחומי עניין ולקרוא המלצות של מטופלים ואנשי מקצוע.