רופאים מומחים לבלוטת התריס מומלצים באזור לוד

נמצאו 7 רופאי בלוטת תריס עם 1 המלצות

filter

סינון תוצאות

פרופ' קרלוס בן בסט - אנדוקרינולוג

פרופ' קרלוס בן בסט

מומחה באנדוקרינולוגיה, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, אוסטאופורוזיס ובלוטת יותרת המוח

עוד ›

פרופ' קרלוס בן-בסט הוא רופא מומחה באנדוקרינולוגיה וברפואה פנימית, בעל ניסיון קליני, מחקרי ואקדמי רב. כיהן כמנהל המכון האנדוקרינולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וכאנדוקרינולוג בכיר במרכז הרפואי רבין. מתמחה בטיפול בסוכרת, מחלות וגידולים של בלוטת התריס, סרטן בלוטת התריס וגידולים בבלוטת יותרת המוח.

רמת השרון
לכל ההמלצות על פרופ' קרלוס בן בסט
1
המלצות
כללית | מכבי | לאומית | כללית מושלם | הראל
בני ברק | תל אביב-יפו | רמת השרון
לכל ההמלצות על ד"ר גרטה בריל
עוד ›
כללית | כללית מושלם
ירושלים | בית שמש | באר שבע
לכל ההמלצות על ד"ר ליאור בראף

שאלות נפוצות

בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית קטנה בצוואר שמייצרת הורמוני תריס (T4 ו־T3). הורמונים אלה משפיעים על קצב חילוף החומרים, דופק, חום גוף, משקל, רמת אנרגיה, מצב רוח ותפקוד מערכות רבות נוספות. פעילות הבלוטה נשלטת על ידי TSH שמופרש מבלוטת יותרת המוח. שיבוש באיזון ההורמונלי עלול לגרום לתסמינים כלליים ולעיתים גם להגדלה או לגושים בבלוטה.

תת־פעילות של בלוטת התריס מתבטאת לרוב בעייפות, עלייה במשקל, רגישות לקור, עצירות, עור יבש, נשירת שיער, האטה בדופק, ירידה במצב הרוח והפרעות במחזור. אצל חלק מהאנשים התסמינים עדינים ומתפתחים בהדרגה. האבחון נעשה בעיקר באמצעות בדיקות דם ל־TSH ול־Free T4, ולעיתים גם נוגדנים לבלוטת התריס בהתאם לחשד הקליני.

יתר־פעילות של בלוטת התריס יכולה לגרום לדופק מהיר, רעד, ירידה במשקל למרות תיאבון, הזעת יתר, אי־שקט, שלשולים, קשיי שינה ותחושת חום. לעיתים יש גם בליטה בעיניים או נפיחות בצוואר, במיוחד במחלת גרייבס. מומלץ לפנות לבדיקה רפואית כאשר מופיעים תסמינים כאלה, במיוחד אם יש דופק מהיר מתמשך, ירידה לא מוסברת במשקל או החמרה פתאומית של תחושות חרדה.

הבירור מתחיל לרוב בבדיקות דם ל־TSH ול־Free T4, ולעיתים גם Free T3, נוגדנים (anti-TPO, anti-Tg, ולעיתים TRAb) בהתאם לחשד. כאשר יש הגדלה של הבלוטה או חשד לגושים, מבצעים בדרך כלל אולטרסאונד בלוטת התריס. במצבים מסוימים יישקל גם מיפוי בלוטת התריס, למשל להערכת פעילות של קשריות, בהתאם להנחיית אנדוקרינולוג והנתונים הקליניים.

קשרית (נודול) בבלוטת התריס היא אזור מקומי בבלוטה שנראה כגוש בבדיקה או באולטרסאונד. קשריות שכיחות יחסית, ורבות מהן שפירות ואינן גורמות לתסמינים. ההערכה מתבססת על אולטרסאונד, ולעיתים על בדיקות דם. לפי מאפייני האולטרסאונד והגודל, אנדוקרינולוג עשוי להמליץ על מעקב תקופתי או על ניקור מחט עדין (FNA) כדי לשלול ממאירות.

ניקור מחט עדין (FNA) מבוצע כאשר קשרית בבלוטת התריס עומדת בקריטריונים של גודל ומאפייני סיכון באולטרסאונד, או כשיש גורמי סיכון קליניים. הבדיקה לוקחת תאים מהקשרית לצורך אבחון ציטולוגי. התשובה יכולה להיות שפירה, חשודה/בלתי חד־משמעית, או ממאירה/חשד גבוה לממאירות. לפי התוצאה מחליטים על מעקב, חזרה על ניקור, בדיקות נוספות או הפניה לניתוח, בהתאם למקרה.

דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס, המכונה השימוטו, היא מצב שבו מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה ועלולה לגרום עם הזמן לתת־פעילות. האבחון מתבסס על דפוס בבדיקות הדם (לרוב TSH גבוה ו־Free T4 נמוך או תקין בשלבים מוקדמים) ועל נוגדנים כמו anti-TPO ולעיתים anti-Tg. אולטרסאונד עשוי להראות מרקם אופייני. הטיפול נקבע לפי רמות ההורמונים והתסמינים, ולא לפי הנוגדנים בלבד.

הטיפול המקובל בתת־פעילות של בלוטת התריס הוא הורמון תריס סינתטי (לרוב לבותירוקסין), הנלקח במינון מותאם אישית לפי בדיקות דם ותסמינים. נהוג לבצע בדיקות מעקב לאחר שינוי מינון עד להשגת איזון, ובהמשך מעקב תקופתי. זמן נטילה ותזמון מול מזון/תוספים יכולים להשפיע על הספיגה, לכן חשוב לקבל הנחיות מדויקות מהרופא. איזון נכון מפחית תסמינים אך אינו מיידי ולעיתים דורש התאמות.

בעיה הורמונלית מתייחסת לשיבוש ברמות ההורמונים שהבלוטה מפרישה, כלומר תת־פעילות או יתר־פעילות, והיא נמדדת בעיקר בבדיקות דם. בעיה מבנית מתייחסת למראה הבלוטה: הגדלה (זפק/גויטר), קשריות או שינויים באולטרסאונד, ולעיתים אינה מלווה בשינוי הורמונלי. ייתכן מצב של קשריות עם תפקוד הורמונלי תקין, ולהפך. לכן הבירור משלב לרוב גם בדיקות דם וגם הדמיה בהתאם לממצא.

בחירת אנדוקרינולוג/ית לבלוטת התריס כדאי לבסס על ניסיון בתחום התריס, זמינות למעקב, גישה ברורה לתהליך הבירור (בדיקות דם, אולטרסאונד, FNA לפי צורך) ונכונות להסביר אפשרויות טיפול. אם יש קשריות, מומלץ לוודא ניסיון בפרשנות אולטרסאונד והכוונה לניקור במידת הצורך. בדוקטוריטה ניתן למצוא אנדוקרינולוגים לפי אזור ותחומי עניין, ולקרוא חוות דעת של מטופלים ואנשי מקצוע כדי להתאים רופא לצורך.