רופאי דום נשימה בשינה מומלצים באזור בית העמק

נמצאו 2 רופאי שינה עם 4 המלצות

filter

סינון תוצאות

3
המלצות
עוד ›
מכבי | כללית מושלם | כלל | מנורה | אילון | הפניקס
חיפה
לירז ש.
עשיתי אצלו ניתוח מחיצות וכשהוצאתי את הטמפונים צרחתי מכאב והוא היה ככ מכיל ועדין וסבלני יום למחרת התקשר אלי לשאול אם אני מרגישה טוב ונרגעתי ואם עבר הכאב אין רופאים כאלה!!!
לכל ההמלצות על ד"ר רביע שחאדה
1
המלצות
עוד ›
מכבי | לאומית | כללית מושלם | מכבי משלים | לאומית משלים | כלל | מנורה | הפניקס
חצור הגלילית | קרית שמונה | ראש פינה | נשר | פתח תקווה | מג'דל שמס
לכל ההמלצות על ד"ר סקר מסעוד

שאלות נפוצות

דום נשימה בשינה הוא מצב שבו הנשימה נעצרת או נחלשת שוב ושוב במהלך השינה בגלל חסימה בדרכי האוויר העליונות (דום נשימה חסימתי, OSA) או בגלל בעיה בבקרת הנשימה מהמוח (דום נשימה מרכזי). ההפסקות גורמות לירידה בחמצון וליקיצות קצרות שפוגעות באיכות השינה. התוצאה יכולה להיות נחירות, עייפות ביום ותחושת שינה לא מרעננת.

תסמינים שכיחים של דום נשימה בשינה כוללים נחירות חזקות, הפסקות נשימה שנצפות על ידי בן/בת זוג, חנק או התנשפויות בשינה, יקיצות מרובות והשתנה לילית. ביום עשויות להופיע עייפות, הירדמות לא רצונית, כאבי ראש בבוקר, ירידה בריכוז ועצבנות. לא כל מי שנוחר סובל מדום נשימה, ולכן חשוב הערכה מסודרת כאשר יש ישנוניות או סימנים נלווים.

כדאי לפנות לרופא כאשר יש נחירות עם הפסקות נשימה, ישנוניות משמעותית ביום, הירדמות בנהיגה או בעבודה, או כאשר יש יתר לחץ דם שלא מתאזן היטב יחד עם נחירות. גם התעוררויות עם תחושת חנק, כאבי ראש בבוקר או ירידה מתמשכת באיכות השינה מצדיקים בירור. במקרים של ישנוניות מסוכנת או חשד להפרעות נשימה משמעותיות, מומלץ לא לדחות את הפנייה.

גורמי סיכון נפוצים לדום נשימה חסימתי בשינה כוללים עודף משקל והשמנה, היקף צוואר גדול, מבנה לסת או חיך שמצרים את דרכי האוויר, שקדים מוגדלים, גודש אפי כרוני ועישון. הסיכון עולה עם הגיל ושכיח יותר בגברים, אך מופיע גם בנשים, במיוחד לאחר גיל המעבר. אלכוהול ותרופות מרדימות לפני השינה עלולים להחמיר את החסימה והנחירות.

אבחון דום נשימה בשינה מתבסס על תשאול רפואי ובדיקה גופנית, ובדרך כלל דורש בדיקת שינה. בדיקות שינה יכולות להתבצע במעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה) או בבית עם מכשיר ניטור ייעודי, לפי ההתוויה הקלינית. בבדיקה מודדים מדדים כמו זרימת אוויר, מאמץ נשימתי, ריווי חמצן ותדירות יקיצות. התוצאות מסווגות את חומרת ההפרעה ומכוונות טיפול.

בדום נשימה בשינה מטפלים לרוב רופאי שינה (לעיתים מרקע של ריאות, נוירולוגיה או אף־אוזן־גרון) בהתאם למסגרת המרפאה. רופא שינה מתמקד באבחון ובהתאמת טיפול כולל כמו CPAP ובירור גורמים מערכתיים. רופא אף־אוזן־גרון בוחן גורמים אנטומיים לחסימה באף, בלוע ובשקדים ויכול להציע טיפולים מקומיים או כירורגיים במקרים מתאימים. לעיתים נדרש שילוב בין התחומים.

טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה כולל בדרך כלל CPAP, מכשיר שמזרים אוויר בלחץ חיובי ושומר על דרכי האוויר פתוחות בזמן שינה. במקרים מסוימים ניתן לשקול סד דנטלי לקידום הלסת התחתונה, בעיקר בדום נשימה קל עד בינוני ובהתאמה דנטלית. ירידה במשקל, שינויי תנוחה בשינה וטיפול בגודש אפי עשויים לסייע. בחלק מהמקרים נשקל טיפול ניתוחי או פתרונות נוספים לפי ממצאים.

ההסתגלות ל-CPAP משתנה מאדם לאדם ויכולה לקחת ימים עד שבועות, ולעיתים יותר. כדי לשפר הסתגלות נהוג להתאים מסכה נוחה, לכוון לחץ נכון, לשלב לחות מחממת ולהדריך על שימוש הדרגתי בבית. אם יש דליפות או יובש, ניתן לבצע התאמות לציוד ולעיתים להחליף סוג מסכה. כאשר הקושי נמשך, חשוב לחזור למעקב במרפאת שינה כדי לבדוק התאמה מחדש ולשקול חלופות טיפוליות מתאימות.

דום נשימה בשינה עלול להיות משמעותי מבחינה בריאותית, במיוחד כאשר הוא בדרגה בינונית־קשה ואינו מטופל. ההפסקות בנשימה גורמות לירידות חמצן ולעומס על מערכת הלב וכלי הדם, ולכן נמצא קשר בין דום נשימה לבין יתר לחץ דם וקושי באיזונו. יש גם קשר לסיכון מוגבר להפרעות קצב ולתחלואה קרדיו־וסקולרית באוכלוסיות מסוימות. הערכה וטיפול מותאם יכולים להפחית תסמינים ולעזור בניהול סיכונים.

בישראל ניתן לעבור בירור לדום נשימה בשינה דרך קופות החולים או באופן פרטי, בהתאם להפניה, לזכאות ולנהלי הקופה ולספקים שבהסדר. לעיתים מתחילים אצל רופא משפחה שמפנה למרפאת שינה או לאף־אוזן־גרון לפי הצורך. בבחירת מומחה כדאי לבדוק ניסיון בהפרעות שינה, זמינות למעקב והתאמת CPAP או חלופות, ושיתוף פעולה עם תחומים משלימים לפי ממצאים. בדוקטוריטה ניתן למצוא מומחים בתחום, לסנן לפי אזור ולקרא המלצות של מטופלים ואנשי מקצוע.