רופאי אוזניים מומלצים באזור אלמגור
נמצאו 14 רופאי אוזניים עם 15 המלצות
סינון תוצאות
רופאי אוזניים מומלציםבמקומות שונים בארץ
שאלות נפוצות
רפואת אוזניים היא חלק מרפואת אף־אוזן־גרון (אא"ג) ומתמקדת באבחון וטיפול במחלות ותסמינים הקשורים לאוזן החיצונית, התיכונה והפנימית. התחום כולל בירור של כאבי אוזניים, דלקות אוזניים, ירידה בשמיעה, טנטון (צפצופים באוזניים), סחרחורת שמקורה באוזן והפרעות בשיווי משקל. לפי הצורך הרופא מפנה לבדיקות שמיעה, בדיקות שיווי משקל והדמיה.
בדיקת רופא אף־אוזן־גרון מומלצת כשיש כאב אוזניים שנמשך או מחמיר, הפרשה מהאוזן, ירידה פתאומית או הדרגתית בשמיעה, תחושת אטימות או לחץ, טנטון חדש או מטריד, סחרחורת סיבובית, או חום עם חשד לדלקת אוזניים. אצל ילדים, דלקות חוזרות או חשד לירידה בשמיעה יכולים להשפיע על שפה ולמידה ולכן חשוב בירור. הרופא יבדוק את האוזן והסיפור הרפואי וימליץ על המשך טיפול.
דלקת אוזן חיצונית מערבת את תעלת השמע, לרוב עם כאב שמתגבר במגע באפרכסת ולעיתים הפרשה, והיא שכיחה אחרי חשיפה למים או גירוי של העור. דלקת אוזן תיכונה מערבת את החלל מאחורי עור התוף ולעיתים מלווה בחום, כאב ולחץ, במיוחד בילדים. ההבדל חשוב כי הטיפול שונה: באוזן חיצונית ניתנות לרוב טיפות מקומיות, ובאוזן תיכונה ההחלטה על טיפול תלויה במצב הקליני ובממצאים בבדיקה.
בדיקת אוזניים במרפאת אא"ג מתחילה בתשאול על כאב, ירידה בשמיעה, חשיפה למים, מחלות רקע ותרופות. לאחר מכן הרופא בודק את האוזן באמצעות אוטוסקופ או מיקרוסקופ אא"ג כדי לראות את תעלת השמע ועור התוף, לזהות שעווה, דלקת או נקב. לפי הצורך תבוצע גם בדיקה של האף והגרון, ובמקרים של ירידה בשמיעה יינתן הפניה לבדיקת שמיעה (אודיוגרם) ולעיתים לטימפנומטריה להערכת תפקוד האוזן התיכונה.
ירידה פתאומית בשמיעה באוזן אחת או בשתיהן נחשבת מצב שדורש הערכה דחופה אצל רופא אא"ג, במיוחד אם היא הופיעה תוך שעות עד ימים ולעיתים מלווה בטנטון או סחרחורת. גם כאב חזק עם נפיחות מאחורי האוזן, סחרחורת משמעותית, או הפרשה דמית לאחר חבלה מצדיקים בדיקה בהקדם. המטרה היא להבדיל בין גורמים פשוטים כמו שעווה לבין מצבים שמצריכים טיפול מהיר כדי לשפר את הסיכוי להחלמה.
טנטון הוא תחושה של צליל ללא מקור חיצוני, והוא יכול להופיע כצפצוף, זמזום או רחש. גורמים שכיחים כוללים ירידה בשמיעה (לעיתים עקב גיל או חשיפה לרעש), שעווה, דלקות, תרופות מסוימות, ולעיתים נדירות יותר בעיות במערכת השמיעה הפנימית. האבחון כולל בדיקת אא"ג ובדיקת שמיעה, ולעיתים בדיקות נוספות בהתאם לתמונה הקלינית. הטיפול מכוון לגורם כאשר ניתן, ולניהול התסמין כשאין גורם בר־תיקון.
בדיקת שמיעה נדרשת כשיש תלונה על ירידה בשמיעה, קושי להבין דיבור במיוחד ברעש, טנטון, תחושת אטימות ממושכת, או כחלק מבירור לאחר דלקות חוזרות בילדים. בישראל מבצעים בדיקת שמיעה אצל קלינאי/ת תקשורת (אודיולוג/ית) במכוני שמיעה או במרפאות קופות החולים, לרוב עם הפניה מרופא משפחה או רופא אא"ג בהתאם למסלול. רופא אא"ג מפרש את התמונה הכוללת ומחליט על המשך בירור או טיפול.
צינוריות אוזניים, המכונות גם "כפתורים", הן צינורות קטנים שמוכנסים לעור התוף כדי לאוורר את האוזן התיכונה ולאפשר ניקוז נוזלים. שוקלים אותן בעיקר בילדים עם נוזלים ממושכים באוזן התיכונה שמלווים בירידה בשמיעה, או במקרים של דלקות אוזניים חוזרות בהתאם לתדירות ולחומרה. ההחלטה מתקבלת אצל רופא אא"ג לאחר בדיקה, בדיקת שמיעה ולעיתים טימפנומטריה, תוך התייחסות להשפעה על שמיעה והתפתחות.
כן, כאב אוזניים יכול להיות כאב מוקרן ממקומות סמוכים כמו מפרק הלסת (TMJ), שיניים, שקדים או הגרון, גם כשהאוזן עצמה תקינה בבדיקה. למשל, חריקת שיניים או דלקת גרון יכולים להתבטא ככאב שמרגיש באוזן. לכן בבדיקת אא"ג לעיתים נבדקים גם חלל הפה, הלוע והלסת. אם אין ממצא באוזן, הרופא יכוון לבירור מתאים אצל רופא שיניים, רפואת משפחה או מומחה נוסף לפי הצורך.
כדי לבחור רופא אא"ג עם ניסיון בתחום האוזניים, כדאי לוודא שהוא מטפל באופן שגרתי בירידה בשמיעה, דלקות חוזרות, טנטון או סחרחורת, ולשאול אם יש צורך בבדיקות משלימות כמו בדיקת שמיעה או בדיקות שיווי משקל. מומלץ לברר זמינות לביקורת, עבודה עם קופת החולים או באופן פרטי, וניסיון בטיפול בילדים אם רלוונטי. בדוקטוריטה ניתן למצוא רופאי אא"ג, לסנן לפי אזור ותחומי עניין ולקרוא המלצות של מטופלים ואנשי מקצוע.